על דמיון ושחרור כאב

אם את רוצה להתחיל להרגיש אחרת

אני ממליצה לך להתחיל להפעיל

את הדמיון.

בהתחלה זה לא יהיה קל.

לפעמים קשה אפילו לחשוב על איך בכלל

רוצות להרגיש..

אבל כשנצליח לפוגג את המחסום הראשוני הזה ונתחיל

לדמיין מציאות שונה מיידית

גם נתחיל להרגיש אחרת.

בתהליכים שאני מנחה אני מדגימה איך לרתום כלים של ציור לשינוי מציאות.

כלי אחד הוא השרבוט (קשקוש רפיטטיבי)דרכו ניתן להיכנס פנימה לאזור שבו ישנה זרימת אנרגיה חסרת התנגדות.

אותה זרימה פנימית תומכת בחיזוק יכולת הדמיון. דרכה, אנו יכולים להטות בעדינות את המחשבה ולהתמקד קלות במה היינו רוצות להרגיש או לחוות. השרבוט מאפשר תנועה מחשבתית בין קו המחשבה המוכר והידוע לבין מחשבות חדשות.

כלי נוסף הוא לצייר את הדמיון -את אותה מציאות החדשה / מחשבה חדשה. הפיכת המחשבה הדמיונית החדשה לנוכחת במציאות, על ידי כך שאנו מציירות אותה לפרטים רעיוניים.

זהו ציור מופשט. הוא אינו צריך להראות דבר לצופה חיצוני. הוא יכול להיות אבסטרקטי לחלוטין. הוא כלי עבור המדמיינת להבאת המציאות החדשה לעולם הגשמי. רק זו שציירה יכולה לחוש במציאות שיצרה דרכו. ציור זה נקרא ציור שמאני והוא יוצר מציאות דרך האנרגיה המחשבתית שהוטבעה בו.

זה קצת כמו להסתכל על צילום של חוויה מהממת שהייתה לך בעבר.זה מיד מחזיר אותך לחוויה עצמה ומעלה חיוך ותחושה טובה.

כלי נוסף הוא מדיטציות בדמיון מודרך. בדומה לכל מיומנות אחרת גם את הדמיון אפשר לחזק ולשכלל.

כאשר אנחנו עוצמים עיניים ומקשיבים להנחייה חיצונית אנחנו מתרגלים ומחזקים את יכולת הדמיון הויזואלי.

כלי נוסף הוא יציאה למסעות בעולמות מקבילים. לאחר שהמשתתפות לומדות את הכלי הן יוצאות למסעות פעילים בעולמות דמיון המקבילים לעולם המציאות הנגלה לנו. כאן מדובר על מסעות דאינן מודרכות על ידי גורם חיצוני. המסעות האלו מחזקות את היכולת שלנו להדמייה אפילו יותר.

(על יציאה למסעות אלו אספר פעם אחרת באריכות).

בימינו הדמיון הופך לטכנולוגיה.

יש בתי חולים ברחבי העולם ובישראל שכבר משתמשים בטכנולוגיה הזו של מציאות מדומה בפרוצדורות שונות על מנת להקל על כאב פיסי.

הכלי הזה הופך נגיש יותר ויותר עבור הכלל. החוקרים רק מתחילים להבין את ההשלכות של הממצאים עד כה ורחוקים מלהבין את התוצאות. זוהי רק ההתחלה.

המוח שלנו יכול לחשוב על דבר אחד בכל שבריר שנייה. הוא מאמין למה שהוא רואה ויזואלית.

כבר היום בחדר לידה בשעת צירים את יכולה לחבוש משקפי מציאות מדומה ולהיות כל כולך לפתע טבולה ביופי מרגיע ליד הים כשהגלים הנעימים מלטפים את רגליך. נשימות עדינות שואפות ונושפות לידך ואת באופן טבעי מצטרפת אליהן.

על פי המחקרים המציאות המדומה משנה את המציאות הפיסית מיידית ועוצמת הכאב פוחתת משמעותית.

הגוף ל מיוחדת נרפה ברגע והלידה יכולה להתקדם ללא הכיווץ של הכאב וללא שימוש בחומרים חיצוניים.

הטכנולוגיה הזו בשימוש גם בפרוצדורות אחרות הכרוכות בכאב. למשל לפצועי כוויות מקרינים המציאות של הליכה בשלג. שוב המחקרים הראו איך הגוף הפיסי מרגיש אחרת ונרשמת הקלה משמעותית בכאב.

מרתק לחשוב על איך הטכנולוגיה מביאה לקידמת הבמה ושימוש הכלל את הכלים האלו. מעניין מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של ההדמייה. אני מאמינה בכוחו המרפא של הגוף ושמעצם ההקלה בסימפטום הכאב, הגוף יכול לגייס עצמו לריפוי.

כמובן שכמו בכל פיתוח טכנולוגי יהיו לו גם שימושים לרעה.

היות ומשהו בעל אינטרסים כלכליים מחזיק בטכנולוגיה והוא גם זה שיבחר מה יתוכנת בה. והיות ואני מאמינה בכוחו של הדמיון לא אמשיך לפתח את קו המחשבה הזה.

אני בוחרת לחזק את היכולת המולדת שלי לדמיון ויזואלי. ככה אני אהיה זו המתכננת את החוויה האישית שלי.

הלוואי שכולנו נדע להשתמש בכלי המדהים הזה

על מנת להביא טוב לאנושות ולעולם כולו.