• Einat Katz Kaplan-Jajoya

על השימחה

להיות שמחה- לפני 10 שנים החלטתי שהדבר שהכי חשוב לי יהיה מעכשיו להיות שמחה. יותר מלהיות צודקת, יותר מלהיות חכמה, יותר מלהיות מצליחה. לפני זה אם הייתם שואלים אותי מה הכי חשוב לך בחיים הייתי משיבה -עניין והרפתקאות. מאוד אהבתי שמעניין לי. הרגשתי מגלת עולמות ורציתי להיות מופתעת ומוקסמת. והחיים לא אכזבו. הם הגישו לי עניין בכמויות.

לפעמים הוא הגיע ארוז בעטיפות ורודות, מלהיבות, מרגשות. מילא אותי אנרגיית התאהבות, אנרגיית סקרנות וגילוי. לפעמים הוא הגיע עטוף באריזות קשות, מכאיבות, סודקות, שוברות לב. אבל לא משנה איך הוא היה מגיע -העניין היה נוכח חיי יום יום ויחד איתו הרגשות שלי נעו, עולות יורדות. לא מעט פעמים בכאב ועצב. לקח לי זמן, אבל כשהעמקתי בחברות שלי עם עצמי גיליתי שבעצם אני בסה"כ רוצה להיות שמחה בחלקי. להיות שמחה בכל רגע שמגיע אלי. להיות שמחה בי.

שמחה בשימחה פשוטה, לא רק בזיקוקי דינור. גיליתי שמתחת לכל שאר הרצונות שלי מסתתר הרצון פשוט להרגיש טוב. אז התחלתי להתבונן פנימה ולמצוא מה עושה לי הרגשה טובה. לקחת דגימות מאותה הרגשה. שמתי בקפסולות דמיוניות ולקחתי מהן בעת הצורך. היום יש לי די הרבה קפסולות ובתוכן לא מעט דברים. כשאני זקוקה לשביל כניסה אל השמחה אפילו רק מלדמיין את אחד מהם אני כבר מרגישה יותר טוב. בא לי לשתף אתכם בקפסולות שלי. אולי זה יעורר במשהו השראה היום, אולי משהו בדיוק זקוק לתזכורת.



1. קפסולה ראשונה: נשימה. כשאני נושמת אני מתמלאת אנרגיה חדשה. פשוט נכון ? המון שנים לא נשמתי והבנתי את זה רק אחרי שהתחלתי לנשום. אז גם אם זה מובן מאליו עדיין תנסו את זה בבית.


2. קפסולה שנייה: הטבע. גיליתי שכשאני בטבע אני מתמלאת שמחה. בעיקר בירוק. עוד יותר עם יש מעין/ נחל קטן ליד ואם מצטרפים לזה צלילי זמזום, פרפרים ופרחים אז אני ממש כבר עפה. להתבונן על הטבע, לתת לו להיכנס פנימה. אה, כן ולנשום.


3. קפסולה שלישית - הליכה בטבע. כשאני מוסיפה לשהייה בטבע גם הליכה, התנועה של הגוף והנוף מאפשרת למחשבות ורגשות שליליים להתפוגג. זה תהליך של התעוררות להווה הנצחי. כשאני הולכת אני קודם כל מגבירה נשימה שזה כבר עושה טוב. מניעה את הגוף. ואני גם מקשיבה. למחשבות לרגשות, לגוף, לסביבה שעוטפת אותי. ונושמת. ההליכה משחררת ומאפשרת להיכנס למרווח שבו אפשר להתחבר לקול הפנימי. וכל מקרה ההליכה יוצרת מרחב רחב ושמחה והשתאות נכנסת בתוכו.


4. קפסולה רביעית: ציור-שרבוט-קשקוש. כשאני מחזיקה עיפרון או טוש ביד מיד נוצר צינור שמחבר בין שמיים לארץ. כשאני משתמשת בחיבור הזה ומשרבטת אני מכניסה קלילות וחוסר רצינות לתוכי, הילדה שבפנים מתעוררת בקולות צהלה. מבינה שיש חגיגה ומצטרפת. גיליתי שכשמציירים בלי לנסות להגיע לשום תוצאה, בלי שמבקרים או שופטים את עצמנו בזמן הפעולה מגיעים לשער מהמם שמוביל לשמחה גדולה. לשמחתי את הקפסולה הזו גיליתי כשהייתי ילדה ולא שכחתי אותה מעולם ולכן היא חזקה עבורי מאוד. זו גם הסיבה שהשרבוט היה השער הראשון והטבעי דרכו העברתי אנשים בתהליכי ג'אג'ויה בסטודיו.


5. קפסולה חמישית : מוסיקה. מוסיקה היא תנועה של תדרים בגבהים שוניים. הם רוטטים לתוכנו ומשפיעים עלינו מיידית. כשאנחנו מקשיבים לתוך עצמנו בקשב רב אנחנו יכולים לבחור מוסיקה שמעוררת בנו רגשות מסוימים. במקרה שלי - מוסיקה שמעוררת בי שלווה, שמחה, השראה או תענוג. שימו לב מה קורה לכם בגוף כשאתם שומעים סוגים שונים של מוסיקה. עכשיו תבחרו במה אתם רוצים להזין את עצמכם.


6. קפסולה שישית : לנגן. כן, גם אם אין לכם כישרון מוסיקלי שווה לנסות. לא נולדתי מוסיקאית ולא הפכתי להיות כזו, אבל גיליתי שכשאני מנגנת אני הופכת להיות חלק מהמוסיקה. המוח מאט פעילות מחשבתית רגילה ועם הזמן המחשבה נעלמת. אני הופכת להיות הקצב או הצליל וחווה שמחה מוחלטת. להקשיב למוסיקה ולתופף אפילו רק עם האצבעות על הרגל. זה לנגן מבחינתי. כן. ממש קל. וזה מספיק כדי לטעום את החיבור הזה. אני למדתי לנגן בדידג'רידו (כלי נגינה אוסטרלי שעשה עלייה. זהו צינור עץ /במבוק חלול שדרכו נושפים) הנגינה בכלי העתיק והפשוט הזה חיברה אותי למוסיקה, לקצב פעימות הלב שלי וגם לנשימה. הדיג'רידו הרחיב עבורי את היכולת לנשום באופן משמעותי. את היכולת להכניס את העולם לתוכי, את היכולת לשחרר. אני ממשיכה לנגן כבר 20 שנה למרות שאני נגנית בינונית בלבד כי זו קפסולה.


7. קפסולה שביעית : לרקוד. מוסיקה היא מגע מרחוק. אני גיליתי כמה גדלה ההשפעה של תדרי המוסיקה עלי כשאני נעה לצלילם. כשאני מאפשרת לעצמי לעוף עם המוסיקה לאן שהיא לוקחת אותי אני נעלמת ונשאר רק הריקוד. זו חוויה של שחרור אדיר ושמחה. תמיד אהבתי לרקוד למרות שלא הגעתי לעולם עם "הכישורים" לכך. כשהייתי ילדה רקדתי בחוג בלט. המורה, שנה אחר שנה התחננה בפני הורי שישלחו אותי לחוג אחר. היא טעתה לחשוב שאני שם עבור ההצלחה. אני לא הסכמתי לוותר על הבלט כי התענגתי על החיבור שחוויתי ביני לבין התנועה לבין המוסיקה הקלאסית. במשך 7 שנים, שבוע אחר שבוע, רקדתי את המוסיקה מבפנים , גם אם בחוץ זה לא היה נראה משהו....


כשבגרתי גיליתי את חמשת המקצבים. ריקוד חופשי שנע על תדרי המוסיקה השונים ומביא לריפוי עצמי.

בשנה האחרונה אני רוקדת בקופנגן לפחות פעמיים בשבוע ריקוד חופשי מאוד דומה לחמשת המקצבים. רוקדת כשסביבי צעירים וצעירות, יפים ויפות, רבים מהם מתרגלי יוגה, חזקים, גמישים ובכושר. ואני רוקדת גם אם מבחוץ זה לא נראה משהו.. כי זו קפסולה שלי ואני מתמלאת שמחה עצומה.

8. קפסולה שמינית :כתיבה. גיליתי את כוחה המרפא של הכתיבה לפני 20 שנה אחרי שחברתי הטובה והקרובה ביותר התאבדה. הכאב, העצב וההלם שחוויתי היה בלתי נתפס. במשך שנתיים פתחתי כל כל בוקר בכתיבה אינטואיטיבית. הדף סופג הכל. ללא סינון. אחרי כמה דקות של כתיבת הכאב והקושי, אור החל חודר אל בין המילים. בכל יום אחרי כמה דקות הייתי מתחילה להרגיש התעלות. ורגשות הודיה. בהמשך הגעתי ללמוד חשיבה הכרתית. בה הכתיבה משמשת ככלי לחיבור אל הבינה. ככלי לתהליכי טרנספורמציה. כשאני כותבת "מלאכה" על איזשהו נושא שמעסיק אותי על עומס שפגשתי בחיים מגיע אותו רגע שהאור מתחיל לחדור ובתוכי מתחולל שינוי. רגע שבו אני מזהה ,מכירה, מבינה. מתקרבת אל עצמי.


9. קפסולה תשיעית : מגע . למדתי שכשאני שוקעת אל תוך המגע והופכת להיות המגע עצמו אני חווה אחדות התמלאות ושמחה . בכל הדרכים שבהם אנו ננגעים ונוגעים קיימת אהבה שמחכה לנו שנתמסר אליה, שנתמוסס לתוכה. היא זמינה לנו גם ללא בן זוג. המגע ,מהחוויה שלי קיים גם בהקשבה למוסיקה ,בריקוד, התבוננות, בציור, בנשימה.


10. קפסולה עשירית : שירה. כמו בנגינה ובריקוד גם בשירה אנחנו מאפשרים לצלילים, לתדרים לגעת בנו מבפנים. להיות חלק מאיתנו. גליתי שכשאני מפיקה צלילים ומכוונת אותם פנימה לתוכי במקום החוצה קורים כמה דברים : הויברציה נוגעת באיברים הפנימיים ומניעה את האנרגיה שלי. אותה תנועה מרגיעה לי את הלב, מכניסה שמחה. הילדים שלי נמשכים לשבת לידי כשאני מהמהמת. זמרת לא נולדתי להיות וכשאני שרה הילדים שלי מתחננים שאפסיק, אבל כשאני מהמהמת הם מתמגנטים. כשהם לא מרגישים טוב או כשהם מתקשים להרדם הם מבקשים שאהמהם. נראה לי שיש בהימהום סגולות ריפוי גדולות. אז שווה לכם לנסות גם.


יש עוד קפסולות מאוחסנות אצלי לשימוש יומיומי, אבל נראה לי שלהיום זה מספיק. מקווה שמשהו מכל זה יפתח למשהו פה איזושהי דלת להתחבר לעוד שמחה בחיים.



0 צפיות

 סדנאות ומסעות להתפתחות אישית וריפוי 

ציור מהבטן, מיינדפולנס אקטיבי ותהלכים שמאניים 

jajoya

 

Einat Katz Kaplan - JaJoya © All rights reserved