top of page
סטריפ_edited.png

קונסטלציה משפחתית

עיצוב ללא שם (1)_edited.png
מהי קונסטלציה משפחתי

מהי קונסטלציה משפחתית

קונסטלציה משפחתית עינת כץ קפלן

קונסטלציה משפחתית - מערכתית היא שיטת טיפול רבת עוצמה שעוסקת בעבודה עם מערכות שונות המתקיימות בחיינו. מערכות כגון משפחת המקור שלנו, המערכת המשפחתית אליה נישאנו, המערכת המשפחתית שיצרנו, מערכות במקום העבודה. בבסיס השיטה נמצא כי אם יש לנו איזשהו קושי במערכת יחסים עם עצמנו, עם הדימוי שלנו, עם הילדים, בן הזוג, קולגה, בוס,  כסף, המקור לקושי ימצא אי שם בהסטוריה המשפחתית שלי. השיטה מייצרת התערבות מכוונת פתרון המביאה למודעות, להכרה ולהבנה, שלאחריה מתרחבת תחושת הקלה ורגיעה עמוקה המאפשרת לאנרגיית אהבה לזרום שוב בין חברי המערכת

השיטה פותחה על ידי הפסיכותרפיסט הגרמני, ברט הלינגר. בגישה טיפולית זו, אנו תופסים את הפרט, כחלק ממכלול גדול יותר ולא כישות נפרדת ומכאן שהבנת התנהגותו, רגשותיו עמדותיו נובעת מהמערכת שממנה הגיע. כל פרט משפיע ומושפע מהמערכת כולה ואין הוא יכול להתקיים בלעדיה. השיטה היא פיתוח של תופעת ההעברה וההעברה הנגדית מעולם הפסיכולוגיה והפסיכודינמיקה ונקרא העברה מרחבית. 

 

לכל מערכת חוקים סמויים הפועלים ומשפיעים כנהר תת קרקעי מעיין קובץ צרוב בדי.אן.איי המערכתי. שם מופיעים חוקי המערכת הקובעים כיצד על הפרט להתנהג בתוכה. סבל מתעורר כשמשהו מהמשפחה מפר את החוקים התת קרקעיים הללו בין אם ההפרה מתרחשת במודע ובין שלא במודע. אל מרחב הקליניקה תגיע הדינמיקה המשפחתית המערכתית הנסתרת, על ידי שימוש בייצוגים של חלקים שונים במערכת : דמויות מתוך המערכת, רגשות שקיימים במערכת, נרטיבים, דפוסים, דמויות   - פנימיות. כל דבר יכול לקבל ייצוג- אדם, רגש, מחשבה, בית, איבר גוף וכל אלו בונים ומראים את המערך הפנימי שמנהל את הלקוח כאן ועכשיו. כשהמערך הזה משתנה על ידי עבודה עם הייצוגים, הכאן ועכשיו משתנה גם הוא. החלקים השונים יקבלו ייצוג בעזרת בדים, צבעים, חפצים, אנשים וימוקמו בחדר ביחס זה לזה בהתאם לתחושתו של הלקוח באותו רגע. בדרך זו, ייווצר מודל חי של המערכת - משפחת המקור או המשפחה הנוכחית. מה שבארט הלינגר ראה הוא שהרגשות והמחשבות של האנשים המייצגים את בני המשפחה דומים מאוד לאלו של בני המשפחה בפועל. נראה שקיים שדה אנרגיה המנחה את תנועות הייצוגים ומאפשר גישה לכל המידע החיוני של השדה המערכת. תנועות ריפוי נתמכות בהתערבות המטפל, שמביא בני משפחה נעדרים או מודרים, מציע התנהגויות חדשות ומודעות יותר ומוצא משפטי מרפאים שבני המשפחה יכולים לומר זה לזה. לבסוף ניתן למצוא

איזון חדש, טבעי ומרפא לכל המערכת, שבו האהבה בין חבריה יכולה לזרום שוב בצורה חדשה ומודעת יותר.

משפחת קפלן

 מפתח השיטה ברט הלינגר פסיכותרפיסט גרמני יליד 1925. כבן למשפחה קתולית הוסמך לכמורה בשנות העשרים שלו ונשלח לשבט הזולו שבדרום אפריקה כמסיונר. למרבה האירוניה השפעת תרבות הזולו עליו היתה חזקה והוא והחל להתעניין בדרכי הריפוי השיבטיות אשר התייחסו לאדם כחלק ממערכת שלמה וייחסו למתים קשר ישיר לעולם החיים. על פי תרבות הזולו לדורות הקודמות חלק מהותי בריפוי. במהלך השנים נחשף הלינגר לשדה התופעות ולכוחות הפועלים בו והחל לחקור אותו. במהלך 16 השנים בהם חי בדרום אפריקה עבד כמורה ומנהל בית ספר והתיר את נדריו לכמורה. לאחר חזרתו לגרמניה למד  פסיכואנליזה וכלים פסיכותרפויטים נוספים והחל לעצב את  שיטת  הקונסטלציה המשפחתית כשהוא מחבר את תפיסת  העולם הילידית עם הזרם היונגיאני, פנמנולוגיה ופסיכודרמה

עקרונות בסיסים בקונסטלציה

עקרונת בסיסיים בקונסטלציה
העברה בינדורית

.הלינגר חשף חוקים קולקטיביים לא מודעים הפועלים בתוך מערכות משפחתיות ואחרות

אבן יסוד ראשונה שהניח המתקיימת בכל מערכת בין אם מדובר על המערכת המשפחתית או על הכל מערכת אחרת נקראת "עקרון השייכות". כולנו צריכים להיות שייכים אף אחד לא יכול להדחף החוצה או להשכח בלי שתהיה לכך השפעה חזקה על המערכת כולה.  לכל אחד במערכת יש מקום והמקום הזה צריך להשמר לו.  אבל במציאות פעמים רבות המקום של משהו מהמערכת הולך לאיבוד. למשל אם אחד היתה הפלה / לידה שקטה/ אח שנפטר ולא דברו עליו. אם ההורים לא זוכרים או לא יכולים להזכר כי זה כואב מידי אז הילדים האחרים מאבדים את הסדר הטבעי שלהם ומתחיל להיווצר בלבול. אנו רוצים לתת לכל אחד את המקום הטבעי שלו אחרת משהו אחר במשפחה יפצה על החיים שנשכחו באופן לא מודע על ידי כך שיחלוק מחלה עם אותו אדם שהפך שקוף או ישא על גבו את מטען העצב, הדכאון שלו או של אחרים במערכת גם דורות קדימה. זאת אומרת שכאשר אחד החלקים של המערכת חסר אלו הנותרים ינסו למלא את החסר בדרכים שונות. המערכת תשאף לכל חלקיה יהיו קיימים. הדבר יביא לחוסר איזון שיתבטא בבלבול ומתח. על כן אחד הדברים החשובים שנעשה בקליניקה הוא להשיב את הדמויות החסרות/ הנשכחות/ המנודות חזרה אל תוך המערכת וניתן להן ייצוג והכרה.  הלינגר הניח עקרון נוסף הנקרא            "סדר האהבה". על פיו ישנה קדימות (מי בא לפני מי) ושייכות (מה שייך למי ולאן). כשכל פרטי המערכת ממוקמים בסדרם הנכון האהבה יכולה לזרום באופן טבעי ומייטבי. הסדר הראשוני והפשוט ביותר הוא : ההורים באים לפני הילדים. ההורים נותנים והילדים מקבלים. ההורה הוא זה שהעניק לילד חיים. הם אלו המעבירים את לפיד החיים קדימה מאבותיהם הם יוצרים בתוכם חיים חדשים ומטפחים אותם עד שהילד יכול לחיות לבד. אך במציאות לעיתים קרובות הילדים לא מקבלים את החיות ואת האהבה ללא תנאי שהם אמורים לקבל מהוריהם כי ההורים או הסבים או סבי הסבים לא קבלו את זה בעצמם. זאת אומרת שהיה להם חסך או בעיה והילד שקולט את הבעיה של ההורה מנסה לעזור והסדר משתבש- התפקידים מתהפכים והילד הופך לזה שנותן להורה, תומך בהורה במצב שכזה ההורה נחלש והילד מתעצם. איפשהו בשרשרת הדורות היה אירוע/ טראומה שבה החל הבלבול הזה שסגר את הברז שמזרים אהבה ללא תנאי במערכת. הלב נסגר כך לא ניתן להרגיש את האהבה הזו יותר.          כשהחיים מכים בנו, המערכת מזדעזעת וחווה הלם או הצפה בשביל לא  להרגיש את האימה /האבל/ הבלבול והחרדה שמתלווה אנו סוגרים את הלב. אנחנו לא יכולים להרגיש שמחה, התרגשות, אהבה, בליס ,או אף רגש מהרגשות שממלאים אותנו באנרגיה. כל עוד לא נסכים להרגיש את הכאב לא נוכל להרגיש את האהבה. במסגרת הטיפול הקונסטלטיבי נחזיר את הסדר לכנו. נסדר על פי קדימות ושייכות למערכת. נחזיר דברים למקומם הטבעי והנכון. מה ששייך להורה חוזר להורה ומה ששייך לילד נשאר עם הילד

הקונסטלציה המערכתית עוזרת לנו להתחבר לחוקים גבוהים שלוקחים אותנו מעבר למשפחה האישית ומפגישה אותנו עם מימד האחדות - מצב מוח ימין יש לכך אפקט ריפוי מיידי לא רק עלינו, אלא על כל מי שקרוב אלי

העברה בינדורית עינת כץ קפלן
סיפורים מהקליניקה

סיפורים מהקליניקה

 שייכות

ר. הגיעה לקליניקה כי הרגישה שהביטוי שלה צר. יש לה כל כך הרבה בתוכה ורצון לחלוק את המתנות שלה אבל היא מתקשה להוציא את עצמה לאור. באחד מהסשנים הראשונים היא הביאה ייצוג לביטוי שלה וכשנעמדה עליו החלה להרגיש שעל הביטוי יושב איזשהו צל בלתי נראה.  בסשן הקבוצתי הבא חקרנו את חוויית ההשתייכות שלה.  היא שמה בד לשייכות ונעמדה עליו.  היא חשה נפלא מוקפת במשפחה הגדולה והיפה שלה והרגישה יציבה ומאושרת. כאשר עברה לעמוד על הבד שייצג את חוסר השייכות היא קרסה והתמוטטה בפתאומיות. ישובה על הבד היא החלה לבכות. היא חשה בכוח כלשהו שמושך אותה מטה מטה כמו השתלט עליה. בקשתי ממנה לרדת מהבד. סובבנו את הבד אל עבר העבר ובקשתי ממנה להביא יצוג לדמות מהשושלת המשפחתית שתחושת חוסר השייכות שייכת לה. מיד הגיעה סבתא אותה לא הכירה מעולם. ר. עמדה על הבד והחלה לבכות. "מעולם לא חשבתי על זה"  היא אמרה, "סבתי שהייתה נוצריה נשארה באירופה כשהנאצים החלו לרדוף את היהודים. סבי לקח את הילדים והם עלו לארץ משאירים אותה לבדה ללא בעלה וילדיה. לילדיה נאמר לא לדבר עליה ולא להזכיר אותה כי הם פחדו שלא ייחשבו ליהודים ויגורשו מהארץ". גם עליה אסרו להזכיר את הסבתא. לפתע היא שמה לב לאיזשהו חוט שעובר בתוך סיפורי המשפחה- תופעה שחזרה בשושלת- הסתרה. גם שתיים מדודותיה התחתנו עם גויים עברו לחו"ל והסתירו את זהותם היהודית באדיקות כזו שילדיהם כבר היו נוצרים לכל  דבר ונתקו קשר מהמשפחה. בתה התחתנה עם גוי ובנה חזר בתשובה. בהמשך הסשן הבנו שיש קשר בין ההסתרה לבין הצל שהיא חשה בייצוג של הביטוי. הרי אם יש הסתרה יש רק ביטוי חלקי - רק על חלק אחד ניתן לדבר בגלוי ובפתיחות החלק האחר בצל מוסתר מושתק ונתקע בגרון בדיוק איפה שהיא חשה בכל פעם שמשהו תקוע לה.  הבנו שאותו צל משפיע וקשור לביטוי שלה בעולם - יש חלק שנמצא בצל ולא מקבל הכרה. בהמשך כאשר עברנו לציור החלו לעלות עוד ועוד פרטים בהקשר לאותה סבתא. הדימוי הצורני של הסבתא החל כדימוי פקעת סבוכת הדמות בציור שייצגה את ר. אחזה חוטים כמו בלון מעופף. הפלייליסט החל לנגן באותו זמן והזמרת שרה במקריות גמורה את השיר "אמרי את שמי , אמרי את שמי" .. ור. אמרה - אני באמת לא זוכרת את שמה.. היא הניחה את ידה על הדימוי הצורני ואמרה-  השם שלה מתחיל ב M . ועוד מידע עלה מתוך הייצוג- השם שלה מתחיל במ'. היא חשה שהיא חייבת להביא צבע זהב והיא הניחה אותו במרכז הדימוי שייצג את סבתא משם הזהב החל לזרום ולמלא גם אותה דרך חוט הבלון שחיבר בין שני הייצוגים. כאשר הזהב הגיע אל הדמות שייצגה אותה היא החלה לצייר איתו שורשים שיצאו מתוך הייצוג שלה.  בסיום המפגש כשהקבוצה התבוננה בציור שלה ראינו שמוטיב העץ והשורשים חוזר על עצמו בכל ציוריה . בכל פעם העץ נוטה רק לצד אחד והשורשים נוטים רק לצד אחד. הנה הצד השני של השורשים שלך, נאמר לה. לאחר שבוע  ר. חזרה וסיפרה שגילתה את ש

של סבתא וסיפורים נוספים עליה. מסתבר שאפילו נמצאו מכתבים שהיא כתבה למשפחתה

אבלות

צ. הגיע לקליניקה עם גירוד בלתי פוסק בזרוע אחרי שהרופא לא מצא גורם פיסי לגירוד. כאשר הוא הניח בד לגירוד ונעמד עליו הוא חש שיש משהו שעומד מאחוריו. הוא הניח בד עבור המשהו הזה. הוא המשיך לעמוד על הבד והחל להרגיש עצב גדול, הוא סיפר לי שלפני שנה אביו נפטר מוות. הפרידה מהאב היתה עמוקה יפה ומלאת משמעות ובשנה הראשונה חש שאור גדול מלווה אותו והנה עברה שנה והפרידה מהאב קיבלה משמעות אחרת. הוא המשיך לעמוד על הבד והעצב שחש בהתחלה הפך כבד יותר ויותר הוא אמר שזה ממש מרגיש כמו דיכאון. כאשר הוא עבר לעמוד על הבד הנוסף הוא חש מיד באביו . מנח גופו השתנה לחלוטין והוא חש את גופו כואב וחלש. הנחנו לאב משאבים ובררנו איתו אם יש דברים שזקוקים עוד להאמר בינו לבין בנו ומטענים שיש לשחרר. הזזנו בדים במרחב ונתנו מקום למילים של אהבה לנוע בין האבא לבן. בסוף הסשן צ. דיווח כי הגרד כמעט ונעלם ולאחר יממה הגרד הנעלם גם לא חזר.. האבל ביקש פתח והכרה וכאשר קיבל אותו הגרד יכל היה להשתחרר

 הסיפורים מרתקים ובכל פעם מפתיעים בהקשרים ובחיבורים שמתגלים.. ולמרות הפיתוי לחלוק עוד ועוד סיפר אני פשוט שולחת אתכם לראות את הסדרה "האני האחרת" סדרה טורקית דרכה תוכלו לקבל הצצה לעולם המרתק של הקונסטלציה

קונסטלציה משפחתית עינת כץ קפלן

כבר בפעם הראשונה שחוויתי קונסטלציה לפני כ7 שנים ראיתי את החיבור בינה לבין התהליכים הנוספים שאני מנחה בג'אג'ויה. בשנתיים האחרונות ובעיקר עם סיום לימודי כמנחת קונסטלציה מוסמכת אני מעמיקה את החיבור בין הציור לקונסטלציה המערכתית ואת היכולת שלנו לייצר גם קונסטלציות על העתיד. אילו שני נושאים שמרתקים אותי. שילוב תפיסות ופרקטיקות בין הקונסטלציה המערכתית לבין תהליכי ג'אג'ויה הוא טבעי  משטח הציור התחום משמש כשדה הקונסטלציה. כתמי הצבע משמשים כיצוגים. הציור הקונסטלטיבי מתייחס לציור כוויז'ואל בתנועה. בתחילת המפגש תתרחש תנועה ספונטנית שחשה את השדה האנרגטי של נושא החקירה מופעל ותתבטא ויזואלית על בד הציור. לאחר מכן המונחה יעמיד את הייצוגים בהעמדה ראשונית  על ידי כתמי צבע /דימויים אבסטרקטיים/פיגורטיביים על גבי בד הציור. משם יתרחבו ויעמיקו הדימויים יביעו את שלא קיבל ביטוי הכרה ומקום ואז הציור יעבור לשכבה הבאה בה תתרחש תנועה של כתמי הצבע והדימויים. צורות יופיעו , צורות יטמעו חזרה אל תוך השדה האמורפי. דמויות מהשושלת המשפחתית יצוצו ויעמיקו את נושא החקריה ולאחר מכן יוכלו לשנות צורה, להפוך לייצוג של חלק אחר מהשלם או יתמוססו. מעברים בין ייצוג של רגש - תחושה - דמות מתרחשים תדיר. בשכבה האחרונה יתבצעו תנועות מחוללות הטבה ותתרחש התארגנות מחודשת על גבי בד הציור של הסדר הנכון האפשרי לזמן זה. 

השימוש בציור מהבטן ככלי עבודה בקונסטלציה מערכתית מאפשר גמישות רבה כמו גם שער חשוב לכניסה עמוקה פנימה אל השפה הלא מילולית בה נע הידע רחוק ממחשכי הזמן. ידע לא מילולי מקבל צבע וצורה ועוזר לנו בתרגום שלו בדיעבד. בנוסף הד הציור "תופס" את המבנה החדש ואת הסדר הנכון, מחזיר את כל מי שהוצא מהמערכת למקומו ונותן לכל זה זמן להתמזגות והפנמה. הקונסטלציה מוטבעת בציור וניתן לתלות את ציור הקונסטלציה לפרק זמן של כמה שבועות ולהרגיש כיצד הוא ממשיך לנוע ולשנות צורה כמו מעצמו. 

חוג קונסטלציה
חוג קונסטלציה משפחתית

חוג קונסטלציה שבועי

פעימה שבועית קבועה שלקונסטלציה משפחתית.

לא נדרש נסיון קודם.

במהלך המפגשים אנו מתנסים, מתרגלים ונחשפים לעקרונות הבסיס של מודל  זה. כל משתתף חווה את חווית הנציג וגם מקבל קונסטלציה קבוצתית על כל נושא אותו יבחר.  

בכל יום ראשון 

10:00-12:00

ניתן להצטרף בכל עת לקבוצה המופלאה שלנו

bottom of page