ג׳אג׳ויה
קונסטלציה משפחתית , קונסטלארט וציור מהבטן
עינת כץ קפלן

נעים להכיר, אני עינת כץ קפלן.

מורה לקונסטלציה משפחתית מטעם בית הספר "דרך הקונסטלציה", אמנית, מנחת קבוצות הורים ומייסדת מרכז ג'אג'ויה.

​

כבר כמעט עשרים שנה שאני מלווה אנשים וקבוצות בתהליכי התפתחות. אני מלמדת מודולות קונסטלציה משפחתית במסגרת מסלול ההכשרה של בית הספר "דרך הקונסטלציה" ובסטודיו ג'אג'ויה מנחה קורסים, קבוצות תהליכיות, סדנאות מפגשים פרטניים, וריטריטים בארץ ובחו"ל.

​

אבל הרבה לפני כל אלה הייתה היצירה.

אני לא זוכרת תקופה בחיי שבה לא יצרתי.

עוד לפני שידעתי להסביר את העולם במילים, ציירתי אותו. דרך הציור והדמיון מצאתי מקום שבו יכולתי להרגיש, לשחק ולתת צורה לעולמות פנימיים שלא תמיד היו להם מילים. כבר אז הרגשתי שהיצירה היא הרבה יותר מביטוי אמנותי. היא דרך להקשיב, להבין ולהיפגש עם החיים.

למדתי אמנות בתלמה ילין ולאחר לימודי התואר הראשון המשכתי ללימודי עיצוב במכללת ויטל. באותן שנים עדיין לא ידעתי לאן הדרך תיקח אותי, אבל כבר היה ברור לי שהחיפוש שלי אינו מסתיים בעולם האמנות.

בשנת 1999 נפתח עבורי שער נוסף עם לימודי הפנג שווי. במשך יותר משש־עשרה שנים למדתי, לימדתי וייעצתי פנג שווי לאנשים פרטיים ולעסקים. העבודה עם מרחבים פיתחה אצלי רגישות לאנרגיה של מקום, ליחסים שבין אדם לסביבתו ולאופן שבו מרחב משפיע על התנועה הפנימית שלנו. בדיעבד אני יכולה לראות שזו הייתה אחת התחנות הראשונות שבהן למדתי להקשיב לשדה.

 

בשנת 2002 פגשתי את עולם השמאניזם. דרך המסעות השמאניים, העבודה עם חיות הטוטם והעבודה הטקסית, אותה הקשבה לשדה קיבלה ביטוי נוסף. הפעם לא דרך המרחב הפיזי, אלא דרך דימויים, סמלים, טבע ותודעה.

​

בשנת 2008 התחלתי ללמוד הנחיית קבוצות הורים בסמינר הקיבוצים, מסלול שנמשך שלוש שנים. לאחר סיום הלימודים הנחיתי קבוצות הורים במשך מספר שנים. העבודה עם קבוצות לימדה אותי להקשיב לא רק לאדם הבודד, אלא גם למה שמתרחש ביניהם. היא חידדה את ההבנה שקבוצה היא מערכת חיה, ושלא פעם התנועה המשמעותית ביותר מתרחשת דווקא במרחב המשותף.

​

בשנת 2014 הקמתי את מרכז ג'אג'ויה.

ג'אג'ויה נולדה מתוך חלום ליצור מקום שבו היצירה חוזרת להיות מה שהייתה עבורי מאז הילדות. לא שיעור באמנות, אלא דרך לפגוש את עצמנו.

במשך השנים הפך המקום למרחב של חקירה מתמשכת. שם נולדו קורסי "ציור מהבטן", תהליכים של חיבור למעיין היצירה, מסעות שמאניים, קבוצות וסדנאות, שכולן צמחו מתוך אותה שאלה שמלווה אותי עד היום:

מה מתגלה כאשר אנחנו מפסיקים לנסות ליצור משהו יפה, ומתחילים להקשיב למה שמבקש להיווצר דרכנו.

בדיעבד אני מבינה שג'אג'ויה לא הייתה רק מקום שהקמתי. היא הייתה המעבדה שבה הלכה והתפתחה הדרך המקצועית שלי. שם התחילו להתחבר בהדרגה היצירה, העבודה האנרגטית, השמאניזם, הקונסטלציה המשפחתית וההוראה. שם גם נולדה, שנים אחר כך, קונסטלארט.

במשך שנים ליווה אותי גם חלום נוסף.

לצאת למסע בעולם עם משפחתי.

כשהחלום הזה התגשם, יצאנו לשנתיים של חיים ונדודים. המפגש עם תרבויות, אנשים ונופים שונים הרחיב את נקודת המבט שלי על שייכות, על בית ועל הדרך שבה אנחנו נושאים את הסיפור שלנו גם כשאנחנו רחוקים מהמקום שממנו באנו.

 

לאורך השנים המשכתי ללמוד ולחפש דרכים נוספות להתבונן באדם.

כשפגשתי את הקונסטלציה המשפחתית, הרגשתי שאני פוגשת שפה נוספת לאותה הקשבה שליוותה אותי במשך שנים.

בפנג שווי למדתי להקשיב למרחב ולאנרגיה שהוא נושא. בעבודה השמאנית למדתי להקשיב לסמלים, לטבע ולמה שמבקש להתגלות מעבר למילים. בהנחיית קבוצות למדתי להקשיב למה שמתרחש בין אנשים.

הקונסטלציה לא החליפה את כל אלה. היא חיברה ביניהם.

היא העניקה לי שפה שאפשרה לראות את האדם כחלק ממערכת רחבה יותר, לחוש את השדה המערכתי, ולהקשיב לתנועות העמוקות שפועלות מתחת לסיפור הגלוי. באותו רגע הרגשתי שכל התחנות שעברתי לאורך הדרך מתחילות להתחבר לתמונה אחת.

מצאתי בה שפה שהצליחה לחבר עבורי דברים שחקרתי במשך שנים. היא הרחיבה את המבט מן האדם אל המערכת שהוא חלק ממנה, אל הדפוסים, הנאמנויות, האהבות, האובדנים והתנועות שעוברות בין דורות וממשיכות לפעול גם בהווה.

עברתי את מסלול ההכשרה בבית הספר "דרך הקונסטלציה", וכיום אני מורה לקונסטלציה משפחתית במסגרת בית הספר. אני מלמדת קורסי הכשרה, מנחה מודולות מקצועיות ומלווה מנחים ואנשי מקצוע בדרכם.

​

בשנים האחרונות הולך ומתבהר מוקד החקירה שלי.

אני חוקרת את האופן שבו המשפחה ממשיכה לחיות בתוכנו.

יחסים שהתקיימו לפנינו, אובדנים שלא קיבלו מקום, אהבות, פרידות, סודות, טראומות ונאמנויות בין־דוריות ממשיכים להתבטא בגוף, בקשרים, בבחירות ובאופן שבו אנחנו תופסים את מקומנו בעולם.

מעניינים אותי במיוחד המקומות שבהם כאב וקשר נקשרו זה בזה. המקומות שבהם אדם נושא דבר מה מתוך אהבה, שומר נאמנות למי שבא לפניו, או מצמצם את תנועת החיים שלו כדי להמשיך להשתייך.

אני משתדלת לפגוש את התנועות האלה מתוך הקשבה פנומנולוגית, בלי למהר להסביר אותן, ומתוך כבוד עמוק לאדם ולמערכת שממנה הגיע.

מתוך העבודה בקליניקה, בקבוצות ובהוראה, הלכה והתפתחה גם קונסטלארט.

לא מתוך רצון ליצור שיטה חדשה, אלא מתוך התבוננות במה שכבר התרחש שוב ושוב. ראיתי כיצד צבע, חימר, בדים, חפצים ודימויים מאפשרים לתהליכים מערכתיים לקבל ביטוי מוחשי. כיצד היד יודעת לעיתים את מה שהתודעה עדיין אינה מצליחה לומר.

כך התפתחה דרך עבודה המחברת בין קונסטלציה משפחתית לבין שפת היצירה, ומאפשרת לעבוד עם ציור, קולאז', חימר, פלסטלינה, בדים וחפצים כחלק מתהליך של התבוננות, הצבה ותנועה.

בשנים האחרונות התגשם גם חלום נוסף שליווה אותי זמן רב.

להוציא אנשים למסעות.

הריטריט הראשון שהנחיתי בקופנגן היה עבורי הרבה יותר מאירוע מקצועי. הוא היה מפגש בין כל התחנות שעברתי בדרך: יצירה, קונסטלציה, שמאניזם, טבע ומסע. לראות קבוצה של נשים יוצאת למסע כזה יחד, היה רגע של הכרת תודה גדולה. מאז ברור לי שהדרך הזאת רק מתחילה, ועוד מסעות עוד ייוולדו.

אני ממשיכה ללמוד, ללמד ולחקור מתוך אותה סקרנות שמלווה אותי מאז שהייתי ילדה.

אני לא מחפשת דרך אחת להבין את האדם.

אני ממשיכה לפגוש אותו דרך שערים שונים, ולגלות בכל פעם מחדש שכל שער מאיר פן אחר של אותה תנועה אנושית.

 

​

הדרך המקצועית שלי

• לימודי אמנות בתיכון תלמה ילין.

• לימודי עיצוב במכללת ויטל.

• לימודי פנג שווי (1999).

• יועצת ומורה לפנג שווי במשך יותר מ־16 שנה, בליווי לקוחות פרטיים ועסקיים.

• לימודי מסעות שמאניים ועבודה עם חיות טוטם (2002).

• לימודי Core Shamanism על פי דרכו של Michael Harner.

• הכשרות בהילינג, פרחי באך ועבודה טקסית.

• לימודי הנחיית קבוצות הורים, סמינר הקיבוצים (2008–2011).

• הנחיית קבוצות הורים במשך מספר שנים.

• מייסדת מרכז ג'אג'ויה (2014).

• מנחה קורסים, קבוצות תהליכיות, סדנאות וריטריטים בארץ ובעולם.

• מורה לקונסטלציה משפחתית מטעם בית הספר "דרך הקונסטלציה".

• מפתחת קונסטלארט.