כשאנחנו מאפשרות לעצמנו לצייר מהבטן הבד הופך למראה קדושה למחשבות ולרגשות הפנימיים ביותר שלנו, מתקיים תהליך ריפוי עמוק שחורג מגבולות הביטוי הרגיל. זהו מסע שמזמין אותנו לחקור את מעמקי נשמתנו, להתעמת עם הצללים שלנו ולהגיח אל האור של גילוי עצמי.
דמיינו את הבד כבריכה שלווה, פני השטח שלו משקפים את אדוות הרגשות שלנו. כשאנחנו טובלים את המברשות שלנו בפלטת הרגשות שלנו, אנחנו מתחילים לצייר לא רק צבעים וצורות, אלא את עצם המהות שלנו. משיחות המכחול הופכים ללחש של עולמנו הפנימי, עדות לסיפורים שאנו נושאים בתוכנו.
במהלך היצירה אנו יכולים לגשת לרגשות ולזיכרונות שאולי נקברו זה מכבר מתחת לשכבות חיי היומיום. בזמן שאנו מציירים, המוח נרגע, והלב מדבר. אנו עלולים להיתקל בפצעים נשכחים או בשמחות שלא נאמרו, כל אחד מחכה להכרה ולשחרור.
בתהליך הזה, אין כללים, אין שיפוטים. הבד הופך למרחב בטוח שבו אנו יכולים לבטא בחופשיות את המאבקים והניצחונות הפנימיים ביותר שלנו. אנו עלולים למצוא את עצמנו משתמשים בתנועות עזות ותוססות כדי לבטא את התשוקות שלנו או בקווים עדינים כדי להעביר את הפגיעויות שלנו. זו שפה שמתעלה על מילים, זהו ריקוד של רגש טהור.
דרך משיכות המכחול לוקחות כאב והופכים אותו ליופי. בילבול לבהירות. כאוס לסדר. הבד הופך לכלי לריפוי שלנו, מקום בו אנו יכולים להפוך את הפצעים שלנו ליצירות אמנות.
ציור אינטואיטיבי אינו רק ריפוי; זה על גילוי עצמי. כאשר אנו שוקעים בתהליך, לעתים קרובות אנו נתקלים בהיבטים נסתרים של האישיות שלנו. אנו פוגשים את הילד הפנימי שלנו, את הזקן החכם שחי בנו ואת כל הארכיטיפים שביניהם. זה מסע של אינטגרציה, חזרה הביתה אל האני האמיתי שלנו.
אנו לומדים לאמץ את חוסר השלמות. כל "חוסר שלמות" במהלך היצירה, כל קו שחרג הוא הזדמנות לצמיחה ולחקירה. אנו לומדים לחבק את הבלתי צפוי, לרקוד בחוסר ודאות, ולמצוא יופי בבלתי מתוכנן.
ויש קתרזיס ביצירה. כשאנו יוצקים את רגשותינו על הבד, אנו חווים לעתים קרובות תחושת הקלה, כאילו אנו מפרקים את נפשנו. זה שחרור מרפא, דרך לשחרר את מה שכבר לא משרת אותנו ולפנות מקום להתחלות חדשות.
כל ציור מהבטן הוא מארג סיפורים ייחודי. זהו נרטיב ויזואלי של הנוף הפנימי שלנו, תמונת מצב של רגע בזמן. כאשר אנו מסתכלים אחורה על היצירות שלנו, אנו יכולים להיות עדים לאבולוציה שלנו, לצמיחה שלנו ולחוסן שלנו.
בסופו של דבר, תהליך הריפוי של ציור מהבטן הוא מסע קדוש של ביטוי עצמי וגילוי עצמי. זוהי תזכורת שלאמנות יש את הכוח לרפא, לשנות ולהאיר את הפינות הנסתרות של נשמתנו. אז, קחו ביד מכחול ספוג או גלגלת, תנו ללב להנחות את ידכם , וצאו למסע ריפוי משלכם דרך העולם התוסס של ציור מהבטן. הקנבס ממתין, להוט לשקף את היופי והחוסן הפנימי שלכם.
